נעלים חדשות ... הלילה חלמתי שהייתי באירוע בבית בן 4 קומות.. כולם התרכזו בקומה התחתונה ואני עליתי לקומה העליונה, שם היו עשרות זוגות נעליים. לא היה שם איש מלבדי. היה חשוך מאוד ולא הצלחתי למצוא את המגפיים שלי. הזמן עבר ונלחצתי שמחכים לי בחוץ ואני מעכבת אותם. לרגע חשבתי שמצאתי. נעלתי את המגפיים ותוך כדי גיליתי שהן לא שלי. הופתעתי כמה הן היו יפות משלי.. הלחץ שמחכים לי השפיע עלי..פחדתי שנהג המונית יסע בלעדיי. המגפיים האחרות כאמור היו יפות משלי. לרגע התפתיתי לנעול אותן ולצאת. אפילו תירוץ היה לי - בטח מישהי לקחה את שלי. ואז עלתה מתוכי תשובה. זה לא אני. זה לא שלי. האישה האחרת תצטער. הורדתי אותן ומיד מצאתי את המגפיים שלי וגם את המעיל ויתר החפצים ששייכים לי. פסח. מה שייך לי ומה לא. האם אני נועלת נעליים של אחרים? האם אני מנסה להיות מישהי אחרת? האם אני רוצה להיות יפה כמו זאת, חכמה כמו ההיא צדיקה כמו השניה. כמה מימיי אני מבזבזת בנעליים של אחרות...? אפשר לומר שאין לזה סוף. גם כשחשבתי שכבר ניקיתי קנאות ישנות בא החלום ומוכיח לי שבחושך, כשאף אחד לא רואה יש פיתוי שעדיין חי בתוכי.. ישרות הלב, גו זקוף מתקבלים כשהלב מבין שרק בנעליים שלי אגיע רחוק. רק בהן ארגיש שייכת ורק בנעלי אוכל לגלות את כל מה שאבד לי אי פעם... #כשהלבמבין
